תוכן

ב) והנה אפרים, צרופו: מ"י, אפ"ר, כי הנה הה"ג מנצפ"ך, שהם גי' אפ"ר עם כולל, הנה הם נתונין בעטרה של היסוד, הנקרא כ"ל, שהוא גימטריא מ"י, וזהו אפ"ר מ"י. והענין כמ"ש אצלינו, כי ביסוד עצמו הנקרא כ"ל, יש בו כללות ה"ח מצד אמא, כ"א כלול מי', הרי גימטריא מ"י. אבל הה"ג שמצד אמא, הם נתונים בעטרה של היסוד, הנקרא כ"ל. כי משם נתונות ועוברות בדעת של רחל, אשר כנגדה, לפי ששם הם בגלוי לסבה הנ"ל, וכן יכולות לבקוע ולצאת דרך העטרה, להנתן בדעת רחל. וזכור טעם זה. והנה אותו ההארה היוצאת מאלו הה"ג ולחוץ, הוא בחי' אפרים. גם הבנת תיבת אפרים, מורה על פו"ר. וכמש"ה, ואת שם השני קרא אפרים, כי הפרני אלהים בארץ עניי. ונודע כי פריה ורביה הוא בהכנסת עטרה ודי בזה.